רק לאחרונה געשה התקשורת הישראלית מעדותו של דירקטור באחד הקונצרנים הגדולים במשק, רגע לפני נטילת המושכות מבעל השליטה, שהעיד במשפט המתנהל נגד החברה על העדר יכולת ממשית שלו כדירקטור להבין מה לא בסדר באישור עסקאות מסוימות. למרות כהונתם של אלפי דירקטורים בחברות, שוב ושוב עולות שאלות כגון: עד כמה אמור דירקטור בחברה להבין בעסקה שהוא נדרש לאשר עם חבריו לדירקטוריון ומהו היקף המידע הדרוש לקבלת ההחלטות בהשוואה להיקף המידע שהוא מקבל בפועל ?

נחזור לרגע בזמן לשנת 2001, אז עלה לכותרות הדיון בנושא עם קריסת תאגיד הענק האמריקאי אנרון. כבר אז עלו שאלות נוקבות לגבי תפקיד הדירקטור בכלל ותפקוד הדירקטורים בחברה זו בפרט. לימים התברר, כי עסקאות שביצעה אנרון, היו כה סבוכות ומורכבות, ולכן, אין זה פלא שהדירקטוריון לא הצליח לבדוק ולהבין את מהות המידע שהובא להחלטתו.

מובן שמצב זה של עסקאות מורכבות אינו בלעדי לאנרון. סביר להניח, כי בחברות נוספות מוצאים עצמם הדירקטורים כשהם מתבקשים לאשר עסקאות מורכבות. לעיתים יתכן שגם אם הדירקטורים לא מבינים את העסקה, הם יעדיפו להסתיר את בורותם ויסמכו על חבריהם לדירקטוריון, שכנראה ניחנו בהבנה פיננסית טובה יותר משלהם.

התנהגות זו של חברי הדירקטוריון, מעמידה אותם בסיכון חמור, אם בחברה יתרחשו אירועים ויתברר, כי התרשלותם של הדירקטורים סייעה בהתרחשותם. במקרה כזה, צפויים הדירקטורים לתביעות מצד המשקיעים.

גם אם לדירקטור יש ביטוח למקרים אלה, הרי שהנזק שנגרם למוניטין המקצועיים של הדירקטור אינו ניתן לכיסוי בפוליסת ביטוח. כמו כן, פוליסות הביטוח לא יכסו מקרים, בהם יורשעו דירקטורים במעשים פליליים, רחמנא לצלן.

המחוקק הטיל על חברי הדירקטוריון אחריות כלפי בעלי המניות, אולם, גם העמיד לרשותם כלים שיוכלו לבצע את תפקידם. לכן אין ספק שהגנתו של דירקטור, שלא משכיל לנצל את הכלים העומדים לרשותו, תהיה קשה יותר בהגיע יום פקודה.

בעת גילוי אירוע חריג בפעולות בחברה, נוטים המשקיעים לתבוע הגורמים בעלי “כיסים עמוקים” וביניהם הדירקטורים ורואי החשבון המבקרים. מעמד הדירקטוריון הינו הרעוע ביותר, מאחר שהיקף התפקידים המוטלים עליו, ובכלל זה קביעת תכניות הפעולה של החברה, בדיקת מצבה הכספי, קביעת המבנה הארגוני, אישור הדוחות הכספיים – אינו סביר יחסית לכלים המסורתיים שבידו והזמן שעומד לרשותו. ללא הסתייעות בגורם חיצוני, שיהיה בלתי תלוי בחברה ומנהליה, קשה להניח שיוכל לבצע את תפקידיו הבסיסיים, ואף לא יקבל ההגנה המתאימה במקרה של תביעות.

להלן עיקרי הסעיפים בחוק החברות העוסקים בזכויותיו של דירקטור:

265. הזכות לקבלת מידע
(א) לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ורישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.
(ב) החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה.
(ג) בית המשפט רשאי, לבקשת דירקטור חיצוני, לקבוע כי הזכות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם לגבי מסמכים ורישומים של כל חברה קשורה, אם השתכנע כי המידע המבוקש חשוב לביצוע תפקידו כדירקטור חיצוני.

266. זכות להעסיק יועצים
(א) לצורך ביצוע תפקידו זכאי דירקטור, במקרים מיוחדים, לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה, אם כיסוי ההוצאה אושר על ידי דירקטוריון החברה או על ידי בית המשפט.
(ב) בית המשפט, בבואו להחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) ישקול, בין היתר, האם המומחים של החברה אינם מספקים את הסיוע הנדרש לדירקטור לצורך מילוי תפקידו, ואת הסבירות של הסכום המבוקש בהתחשב בעילה לבקשת הייעוץ ובמצבה הכספי של החברה.
האפשרות להסתייע במומחים מחוץ לחברה, הינה כלי חשוב. נניח, לשם הדוגמה, שלדירקטור יש בעיה עם נושא חשבונאי מסוים. אף שסביר להניח שרואי החשבון המבקרים של החברה יוכלו לענות על שאלותיו, יתכן שמוטב, שבירורים בנושאים חשבונאיים, יעשו עם רואי חשבון, שאינם המבקרים הקבועים של החברה.
עם זאת, ראוי לציין, כי הסעיף מאפשר ככל הנראה לחברה לקבוע, מי ישמש כיועץ. לדירקטור, או לדירקטוריון, אין זכות בלעדית לקבוע זאת.

267. זכות תביעה
(א) היה לדירקטור יסוד סביר להניח שעומדת להתבצע פעולה של נושא משרה העלולה להוות הפרת חובה של נושא משרה, רשאי הוא, לאחר שפעל כאמור בסעיף 257 אם הנסיבות מאפשרות זאת, לפנות לבית המשפט בבקשה שיאכוף את החובה או ימנע את הפעולה ; בית המשפט רשאי לתת צו שימנע את הפעולה או כל סעד אחר שייראה לו בנסיבות העניין.
(ב) אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, תישא החברה בכל ההוצאות שהוציא דירקטור שפנה לבית המשפט לפי הוראות סעיף זה, לרבות אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין, במועד כפי שיקבע בית המשפט.

בנוסף לסעיפי החוק, להלן טיפים נוספים שעשויים לסייע לדירקטור למילוי תפקידו כהלכה

1. ללמוד על עבודת המבקר הפנימי ודוחותיו
ועדת הביקורת, או הדירקטוריון, מאשרים את תכניות העבודה השנתית, או התקופתית, של המבקר הפנימי. כמו כן, ועדת הביקורת יכולה להטיל על המבקר הפנימי לערוך ביקורת פנימית, בנוסף על תכנית העבודה השנתית.

2. ללמוד על עבודת המבקר החיצוני וחוות דעתו על הדוחות הכספיים
רואה החשבון החיצוני, אחראי כלפי החברה ובעלי מניותיה על האמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים (סעיף 170 לחוק החברות), כאשר במקרה של ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית, יינתן על כך דיווח לדירקטוריון (סעיף 168 לחוק החברות).

3. ללמוד על עבודת ועדת הביקורת ולהעמיק בטענות ובממצאים העולים מעבודת הועדה
על ועדת הביקורת להתייעץ עם המבקר הפנימי ורואה החשבון החיצוני.מוצע, שוועדת הביקורת תסתמך על גורם חיצוני שאינו עובד בחברה ו/או מבקר אותה באופן שוטף, שהינו אובייקטיבי ובעל הידע המתאים לאיתור פעולות חריגות, כולל בתחום החשבונאי, ובעל גישה לספרי החברה.

לסיכום
על דירקטורים בחברות, מוטלת אחריות אשר עלולה לחשוף אותם לתביעות משפטיות. עקב כך, על הדירקטורים לנקוט את כל הפעולות והאמצעים העומדים לרשותם, על מנת שיוכלו להתמודד עם תביעות אפשריות, ביום הדין. החוק מעניק לדירקטורים כלים מספקים כדי לבצע תפקידם כראוי. צריך רק לדעת להשתמש בהם.