העולם התאגידי שרוי, זה מכבר, בתקופה של שינויים וחידוש הגדרות, שלא היתה כדוגמתה במשך דורות. המשברים בארה”ב בתחילת שנות האלפיים בחברות הענק אנרון, וורלדקום ורבות אחרות, הביאו בעקבותיהם למהפכה חקיקתית ולייסודו של מודל SOX. החוק, פרי יוזמתם של שני סנטורים בארה”ב, הינו דוגמה לחוק מודרני מקיף, אשר שינה באופן יסודי את דרך ניהולן של חברות ציבוריות והשפיע השפעה מכרעת על עולם החשבונאות ועל הדרישות בדבר אופן הצגת הדוחות הכספיים ותפקידם של רואי החשבון. החוק הביא לשינויים מרחיקי לכת בדרכי האישור של הדוחות הכספיים, הגדלת השקיפות של פעילות החברות ואחריות החברות ונושאי המשרה הנגזרת מכך.

החוק קבע נורמות חדשות ומקיפות בכל הקשור בשקיפות ובאמינות הדוחות הפיננסיים ושיפור דרכי הבקרה של דוחות אלה, תוך שהוא מחזק את המעמד העצמאי של רואה החשבון ושל ועדות הביקורת. למרות הביקורת המושמעת, עקרונות החוק האמריקאי זוכים לתהודה גם מחוץ לארה”ב ואף בישראל מאמצים הרגולטורים חלקים מהעקרונות החדשים, שאף זכו לשם ISOX.

 {registered}למאמר המלא לחץ כאן {/registered}