בתקופה בה השינויים בשוק מתגברים והעתיד אינו ברור מספיק, היקף הסיכונים עולה ומחייב יכולת והבנה טובה יותר של ההיבטים הכלכליים והפיננסים של החברות. דירקטורים יותר מתמיד נזקקים להבנה מעמיקה של היבטים חשבונאיים ופיננסיים של הגופים בהם הם משמשים דירקטורים. בענפים מסויימים, כדוגמת חברות ציבוריות, נדרש מדירקטוריון שיציג מיהם הדירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית כאשר ההחלטה היא …
בעקבות הלחץ הציבורי הנרחב והעלאת הצעות חוק שונות בכנסת ומחוצה לה בדבר התערבות חיצונית בנושאי שכר הבכירים, מינתה הממשלה בחודש מאי 2010 ועדת שרים בראשותו של שר המשפטים פרופ’ יעקב נאמן, שתפקידה להמליץ לממשלה על הצעדים בהם יש לנקוט בנושא. כותב מאמר זה הוזמן להופיע בפני ועדת השרים, וזאת לאחר שערך מחקר בנושא האמור במסגרת …
יש לקדם בברכה את פעילותה המבורכת של רשות ניירות ערך במאמציה להגביר את המערכת הפיקוחית העצמית בחברות הציבוריות, בדרך של המלצות לאימוץ צעדים וולונטריים שאינם נכפים על ידי רשות ממלכתית. בכך נקטה הרשות לפני זמן, כאשר פרסמה טיוטת תיקון לתקנות הדיווח התקופתי, שלפיו כל חברה תציין בדוח התקופתי אם אימצה קוד אתי על פי העיקרים …
הדירקטוריון ותפקידו כנושא מרכזי בדוח הוועדה לממשל תאגידי לקריאה »
רכישת שליטה בחברה הינה צעד מכריע בחייה של כל חברה, הן ציבורית והן פרטית. לאלמנט השליטה בחברה ערך כספי רב, הרבה מעבר לשוויין של המניות הנרכשות במטרה להגיע לשליטה. לרוכש השליטה יתרון רב, שכן אם יהיו בידיו קצת למעלה ממחצית קולות ההצבעה, הרי הוא שולט ב-100% ביכולת למנות דירקטורים וב-100% בהחלטות האסיפה הכללית, כך שיוכל …
האם נחסמה הדרך לרכישת שליטה בחברה באמצעות סעיף 350 לחוק החברות? לקריאה »
הדירקטור החיצוני בישראל (הדח”צ) תופס מקום נכבד ומרכזי בדיני החברות, ובכלל זה בחקיקה מפורטת ובתקנות. במרבית ארצות העולם, הנושא אינו מוסדר עלי חוק, אלא מעוגן בדרישות הבורסות, החתמים והמשקיעים. החקיקה בישראל, לעומת זאת, מעצימה מדי תקופה את ההתייחסות לדח”צ באשר למינויו, שכרו ותפקידו בחברה הציבורית, תוך חיזוק מעמדו כשומר הסף של החברה. במקביל, גוברת התודעה לצורך …
סוגיית הפניית תשומת הלב לספקות משמעותיים בדבר יכולת החברה לפעול כעסק חי, מעסיקה רבות את המקצוע בעת האחרונה ולהערכתנו תמשיך להעסיק אותו תקופה ארוכה לאור המשברים התזרימים אליהם נקלעות חברות רבות. מאמרים רבים נכתבו לגבי שאלת תיזמון הכללתה של הערת עסק חי: האם הן ניתנות מוקדם מדי, או שמא כטענת אחרים מאוחר מדי, היינו עם …
הסוגיות הקשורות בהצעות רכש לא זכו לדיון וליבון בפסיקת בתי המשפט ובדיון האקדמי בישראל, וזאת להבדיל מהעולם המערבי וארה”ב. ההסבר לכך נעוץ בעובדה כי בחלק הארי של החברות הציבוריות בישראל מצוי בעל שליטה, ללא הסכמתו לא ניתן לבצע השתלטות עוינת. מכאן שמספר הצעות הרכש בישראל היה נמוך ומועטה הפסיקה הקשורה בהצעות רכש. האם אנו עומדים בפני …
עולם החשבונאות, ובעקבותיו עולם החברות, עובר מהפך שטרם היה כמותו בעבר. עקרונות היסוד בעולם החשבונאות שונו בתכלית שינוי, כאשר החברות ורואי החשבון עומדים בפני שורה של בעיות ודילמות הנובעות משידוד המערכות החדש ואילו עולם המשפט, בעקבות כך, חייב ליתן תשובה לאחת הסוגיות המורכבות והחשובות בדיני החברות והיא, מה הם המקורות לחלוקה לאחר התקינה החשבונאית החדשה. בתקופה …
בהופעה מרשימה ויוצאת דופן של ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל ושר האוצר, פורסמה במהלך אוקטובר 2012 טיוטת המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות, או בשמה הרשמי “הוועדה להגברת התחרותיות במשק” בראשותו של מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, מר חיים שני’ העוסקת בניתוח בעיות הריכוזיות במשק. הדוח מרשים בהיקפו ובניתוחיו וגם במספר הנושאים בהם הוא מטפל. כמדומני שלקבלת …
משלטון הרוב לשלטון מנהלים בעקבות המלצות ועדת הריכוזיות לקריאה »
התחברות
חשיפה לתפקידי דירקטוריון, משרות בכירות והרצאות בכנסים מרכזיים.
