חברי האיגוד ייהנו מעדכונים שוטפים לגבי סוגיות רלוונטיות באמצעות המאמרים המתפרסמים מטעם איגוד הדירקטורים בישראל.
הסוגיות הקשורות בהצעות רכש לא זכו לדיון וליבון בפסיקת בתי המשפט ובדיון האקדמי בישראל, וזאת להבדיל מהעולם המערבי וארה”ב. ההסבר לכך נעוץ בעובדה כי בחלק הארי של החברות הציבוריות בישראל מצוי בעל שליטה, ללא הסכמתו לא ניתן לבצע השתלטות עוינת. מכאן שמספר הצעות הרכש בישראל היה נמוך ומועטה הפסיקה הקשורה בהצעות רכש. האם אנו עומדים בפני …
עולם החשבונאות, ובעקבותיו עולם החברות, עובר מהפך שטרם היה כמותו בעבר. עקרונות היסוד בעולם החשבונאות שונו בתכלית שינוי, כאשר החברות ורואי החשבון עומדים בפני שורה של בעיות ודילמות הנובעות משידוד המערכות החדש ואילו עולם המשפט, בעקבות כך, חייב ליתן תשובה לאחת הסוגיות המורכבות והחשובות בדיני החברות והיא, מה הם המקורות לחלוקה לאחר התקינה החשבונאית החדשה. בתקופה …
במאמר זה נתרכז באחת התופעות היותר מסובכות, כפי שמצאה את ביטויה בהכרעת הדין במשפטו של יוסף גרינפלד ואח’, לפיה אחד הנאשמים זוכה מעבירה של ניצול מידע פנימי. הזיכוי העלה מחדש נושא חשוב זה לכותרות השיח הציבורי של החברות הציבוריות ואנשי משפט בישראל: ידע הוא כוח, אימתי שימוש בכוח זה הופך לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית? ידוע, …
בהופעה מרשימה ויוצאת דופן של ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל ושר האוצר, פורסמה במהלך אוקטובר 2012 טיוטת המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות, או בשמה הרשמי “הוועדה להגברת התחרותיות במשק” בראשותו של מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, מר חיים שני’ העוסקת בניתוח בעיות הריכוזיות במשק. הדוח מרשים בהיקפו ובניתוחיו וגם במספר הנושאים בהם הוא מטפל. כמדומני שלקבלת …
משלטון הרוב לשלטון מנהלים בעקבות המלצות ועדת הריכוזיות לקריאה »
המנכ”ל הינו בעל התפקיד הניהולי הבכיר בחברה והוא נמנה על שלושת האורגנים בחברה. החוק מקנה למנכ”ל סמכות שיורית בנושאים בעלי אופי ניהולי וביצועי בכל הקשור לניהול השוטף של החברה. המחוקק רואה בו כאחראי לנקיטת אמצעים סבירים למניעת הפרות בידי התאגיד. כך, לאחרונה, במסגרת תיקון 54 לחוק ניירות ערך (המוכר בכינויו “חוק האכיפה המינהלית”), מוחלת על …
בימים אלה, חברות ציבוריות וחלק מהחברות הפרטיות שוקדות במרץ רב על לימוד התיקונים הנדרשים בתקנון ובמבנה החברות לאור החוק החדש לייעול האכיפה המינהלית ולאור השלכות תיקון 16 לחוק החברות, אשר נדון על ידינו ב”תאגידים” ח/ 2 (מאי 2011). חוקים אלה מחייבים את התאמת התקנונים של החברות לדרישות החדשות וכך מחייבים לימוד ההוראות החדשות והכשרת נושאי …
המשבר העולמי בו אנו מצויים כיום מיוחס לא במעט למשבר התגמול של נושאי המשרה הבכירים בחברות. תגמול הבכירים בבונוסים הנגזרים מרווחיות ומפעילות הביא לכך, שהבכירים בחברות העדיפו עסקות קצרות טווח שרווחים בצידן, תוך התעלמות מהסיכונים הכרוכים בהן. ואכן, נושא תגמול נושאי המשרה מככב בראש תכנית החירום האמריקאית לייצוב הכלכלה (TARP), תכנית הכוללת הוראות המחייבות את …
תיקון 16 לחוק החברות הינו שלב חשוב בהעמקת עקרונות ממשל תאגידי, בעיקר בחברות ציבוריות ואולם כולל גם התייחסות לחברות פרטיות. משבר ה”סאב- פריים”, אשר גרם למשבר כלל עולמי, החיש את המגמה להעמיק ולהטמיע את כללי – הממשל התאגידי, בין אם כהוראות קוגנטיות (שלא ניתן להתנות עליהן) ובין בשלב ראשוני כהוראות מומלצות, שמטרתן יצירת קוד התנהלות …
ככל שעקרונות הממשל התאגידי קונים להם שביתה חזקה במערכות המשפט, ניתן היה לצפות כי מעמדו ואחריותו של מזכיר החברה ( Corporate Secretary ), המשמש ציר מרכזי בין האורגנים השונים בחברה, ימצא התייחסות מתאימה בחקיקה. ללא כל סיבה סבירה, מקומו של המזכיר נפקד מהחוק ואין הוא נכלל מפורשות בהגדרת “נושא משרה”. אם ניתן להניח כי הוא …
העולם התאגידי שרוי, זה מכבר, בתקופה של שינויים וחידוש הגדרות, שלא היתה כדוגמתה במשך דורות. המשברים בארה”ב בתחילת שנות האלפיים בחברות הענק אנרון, וורלדקום ורבות אחרות, הביאו בעקבותיהם למהפכה חקיקתית ולייסודו של מודל SOX. החוק, פרי יוזמתם של שני סנטורים בארה”ב, הינו דוגמה לחוק מודרני מקיף, אשר שינה באופן יסודי את דרך ניהולן של חברות ציבוריות …
התחברות
חשיפה לתפקידי דירקטוריון, משרות בכירות והרצאות בכנסים מרכזיים.
