חברי האיגוד ייהנו מעדכונים שוטפים לגבי סוגיות רלוונטיות באמצעות המאמרים המתפרסמים מטעם איגוד הדירקטורים בישראל.
ככל שעקרונות הממשל התאגידי קונים להם שביתה חזקה במערכות המשפט, ניתן היה לצפות כי מעמדו ואחריותו של מזכיר החברה ( Corporate Secretary ), המשמש ציר מרכזי בין האורגנים השונים בחברה, ימצא התייחסות מתאימה בחקיקה. ללא כל סיבה סבירה, מקומו של המזכיר נפקד מהחוק ואין הוא נכלל מפורשות בהגדרת “נושא משרה”. אם ניתן להניח כי הוא …
העולם התאגידי שרוי, זה מכבר, בתקופה של שינויים וחידוש הגדרות, שלא היתה כדוגמתה במשך דורות. המשברים בארה”ב בתחילת שנות האלפיים בחברות הענק אנרון, וורלדקום ורבות אחרות, הביאו בעקבותיהם למהפכה חקיקתית ולייסודו של מודל SOX. החוק, פרי יוזמתם של שני סנטורים בארה”ב, הינו דוגמה לחוק מודרני מקיף, אשר שינה באופן יסודי את דרך ניהולן של חברות ציבוריות …
כאשר מדובר על גמול דירקטורים עליכם לקחת בחשבון כי הדבר יהיה תלוי בראש ובראשונה בחוק אשר קבוע מראש וקובע בדיוק מה השכר המינימלי והמקסימלי וזאת בהתאם ליכולת של כל אדם ואדם שנמצא בדירקטוריון. לפיכך יהיה חשוב להיות מודעים לכל הפרטים הקטנים וזאת על מנת להיות בטוחים שאתם מקבלים בדיוק את שמגיע לכם. זו ללא ספק …
בעקבות הלחץ הציבורי הנרחב והעלאת הצעות חוק שונות בכנסת ומחוצה לה בדבר התערבות חיצונית בנושאי שכר הבכירים, מינתה הממשלה בחודש מאי 2010 ועדת שרים בראשותו של שר המשפטים פרופ’ יעקב נאמן, שתפקידה להמליץ לממשלה על הצעדים בהם יש לנקוט בנושא. כותב מאמר זה הוזמן להופיע בפני ועדת השרים, וזאת לאחר שערך מחקר בנושא האמור במסגרת …
יש לקדם בברכה את פעילותה המבורכת של רשות ניירות ערך במאמציה להגביר את המערכת הפיקוחית העצמית בחברות הציבוריות, בדרך של המלצות לאימוץ צעדים וולונטריים שאינם נכפים על ידי רשות ממלכתית. בכך נקטה הרשות לפני זמן, כאשר פרסמה טיוטת תיקון לתקנות הדיווח התקופתי, שלפיו כל חברה תציין בדוח התקופתי אם אימצה קוד אתי על פי העיקרים …
הדירקטוריון ותפקידו כנושא מרכזי בדוח הוועדה לממשל תאגידי לקריאה »
רכישת שליטה בחברה הינה צעד מכריע בחייה של כל חברה, הן ציבורית והן פרטית. לאלמנט השליטה בחברה ערך כספי רב, הרבה מעבר לשוויין של המניות הנרכשות במטרה להגיע לשליטה. לרוכש השליטה יתרון רב, שכן אם יהיו בידיו קצת למעלה ממחצית קולות ההצבעה, הרי הוא שולט ב-100% ביכולת למנות דירקטורים וב-100% בהחלטות האסיפה הכללית, כך שיוכל …
האם נחסמה הדרך לרכישת שליטה בחברה באמצעות סעיף 350 לחוק החברות? לקריאה »
סוגיית הפניית תשומת הלב לספקות משמעותיים בדבר יכולת החברה לפעול כעסק חי, מעסיקה רבות את המקצוע בעת האחרונה ולהערכתנו תמשיך להעסיק אותו תקופה ארוכה לאור המשברים התזרימים אליהם נקלעות חברות רבות. מאמרים רבים נכתבו לגבי שאלת תיזמון הכללתה של הערת עסק חי: האם הן ניתנות מוקדם מדי, או שמא כטענת אחרים מאוחר מדי, היינו עם …
הדירקטור החיצוני בישראל (הדח”צ) תופס מקום נכבד ומרכזי בדיני החברות, ובכלל זה בחקיקה מפורטת ובתקנות. במרבית ארצות העולם, הנושא אינו מוסדר עלי חוק, אלא מעוגן בדרישות הבורסות, החתמים והמשקיעים. החקיקה בישראל, לעומת זאת, מעצימה מדי תקופה את ההתייחסות לדח”צ באשר למינויו, שכרו ותפקידו בחברה הציבורית, תוך חיזוק מעמדו כשומר הסף של החברה. במקביל, גוברת התודעה לצורך …
הסוגיות הקשורות בהצעות רכש לא זכו לדיון וליבון בפסיקת בתי המשפט ובדיון האקדמי בישראל, וזאת להבדיל מהעולם המערבי וארה”ב. ההסבר לכך נעוץ בעובדה כי בחלק הארי של החברות הציבוריות בישראל מצוי בעל שליטה, ללא הסכמתו לא ניתן לבצע השתלטות עוינת. מכאן שמספר הצעות הרכש בישראל היה נמוך ומועטה הפסיקה הקשורה בהצעות רכש. האם אנו עומדים בפני …
עולם החשבונאות, ובעקבותיו עולם החברות, עובר מהפך שטרם היה כמותו בעבר. עקרונות היסוד בעולם החשבונאות שונו בתכלית שינוי, כאשר החברות ורואי החשבון עומדים בפני שורה של בעיות ודילמות הנובעות משידוד המערכות החדש ואילו עולם המשפט, בעקבות כך, חייב ליתן תשובה לאחת הסוגיות המורכבות והחשובות בדיני החברות והיא, מה הם המקורות לחלוקה לאחר התקינה החשבונאית החדשה. בתקופה …
התחברות
חשיפה לתפקידי דירקטוריון, משרות בכירות והרצאות בכנסים מרכזיים.
